קפה גן סיפור

"בְּמַעֲבֵה הַיַּעַר, לְמַרְגְּלוֹת הָעִיר הַגְּדוֹלָה, שׁוֹכֵן לוֹ בַּיִת קָסוּם אֶחָד מֻקָּף יָרוֹק עַד. בַּיִת שֶׁל קָפֶה. יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי כָּל הָאַגָּדוֹת וְכָל הַסִּפּוּרִים מִדֵּי לַיְלָה נִפְגָּשִׁים וְרוֹקְחִים שָׁם טְעָמִים קְסוּמִים שֶׁל קָפֶה, מִגְדָּנוֹת וְשִׁקּוּיִים. קוֹל שִׁכְשׁוּךְ הַנּוֹזְלִים וּנְקִישׁוֹת הַקֻּמְקוּמִים עַל צַפְרִירֵי הַבֹּקֶר מְבַשְּׂרִים וְאָז כָּל הַסִּפּוּרִים בַּחֲזָרָה אֶל עוֹלָמָם נָסִים. תּוֹשְׁבֵי הַיַּעַר מְקִיצִים מִדֵּי בּוֹקֵר בִּרְנָנָה וּמְצַפִּים לַחֲווֹת שׁוּב אֶת אוֹתָהּ הַהַרְפַּתְקָה. הֵם סוֹעֲדִים אֶת לִבָּם וּמִתְפַּלְּאִים עוֹד וְעוֹד - "מִיהוּ הַטַּבָּח הַגּוֹרֵם לְלִבֵּנוּ לִרְקֹד?". אֵין הֵם יוֹדְעִים כִּי לֹא טַבָּח הוּא, כִּי אִם הֲמוֹנֵי סִפּוּרִים שֶׁאֵל שָׁלָל טְעָמִים בְּחֶדְוָה מִתְמַזְּגִים... וְגַם אִם יָטִילוּ פּוּר, לְעוֹלָם לֹא יֵדְעוּ שֶׁזֶּהוּ בְּעֶצֶם גָּן סִפּוּר"